משנה תורה מנוקד - ספר קניין - הלכות מכירה פרק טו

משנה תורה - ספר קניין - הלכות מכירה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

הִלְכּוֹת מְכִירָה פֵּרֶק טו

א הַמּוֹכֵר לַחֲבֵרוֹ בְּמִדָּה, אוֹ בְּמִשְׁקָל, אוֹ בְּמִנְיָן, וְטָעָה בְּכָל שְׁהוּא--חוֹזֵר לְעוֹלָם: שְׁאֵין הוֹנָיָה אֵלָא בְּדָמִים; אֲבָל בְּחֶשְׁבּוֹן, חוֹזֵר.

ב כֵּיצַד: מָכַר לוֹ מֵאָה אֱגוֹז בְּדֵינָר, וְנִמְצְאוּ מֵאָה וְאֶחָד אוֹ תִּשְׁעָה וְתִשְׁעִים--נִקְנָה הַמֶּקָּח וּמַחְזִיר אֶת הַטְּעוּת, וְאַפִלּוּ אַחַר כַּמָּה שָׁנִים. וְכֵן אִם נִמְצְאוּ הַמָּעוֹת יָתֵר אוֹ חָסֵר מִן הַמִּנְיָן שֶׁפָּסְקוּ, חוֹזֵר; וְאַפִלּוּ אַחַר שֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ שֶׁלֹּא נִשְׁאַר לוֹ אֵצֶל חֲבֵרוֹ כְּלוּם--חוֹזֵר, שֶׁקִּנְיָן בִּטְעוּת הוּא. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ג וְכֵן הַמּוֹכֵר לַחֲבֵרוֹ קַרְקָע, אוֹ עֶבֶד, אוֹ בְּהֵמָה, אוֹ שְׁאָר מִטַּלְטְלִין, וְנִמְצָא בַּמֶּקָּח מוּם שֶׁלֹּא יָדַע בּוֹ הַלּוֹקֵחַ--מַחְזִירוֹ אַפִלּוּ אַחַר כַּמָּה שָׁנִים, שֶׁזֶּה מֶקַּח טְעוּת הוּא: וְהוּא, שֶׁלֹּא יִשְׁתַּמַּשׁ בַּמֶּקָּח אַחַר שֶׁיָּדַע בַּמּוּם; אֲבָל אִם נִשְׁתַּמַּשׁ בּוֹ אַחַר שֶׁרָאָה הַמּוּם--הֲרֵי זֶה מָחַל, וְאֵינוּ יָכוֹל לְהַחְזִיר.

ד אֵין מְחַשְּׁבִין פְּחָת הַמּוּם. אַפִלּוּ מָכַר לוֹ כְּלִי שׁוֹוֶה עֲשָׂרָה דֵּינָרִין, וְנִמְצָא בּוֹ מוּם הַמַּפְחִיתוֹ מִדָּמָיו אֵיסָר--מַחְזִיר אֶת הַכְּלִי, וְאֵינוּ יָכוֹל לוֹמַר לוֹ הֵא לָךְ אֵיסָר פְּחָת הַמּוּם: שֶׁהַלּוֹקֵחַ אוֹמֵר בְּחֵפֶץ שָׁלֵם אֲנִי רוֹצֶה.

ה וְכֵן אִם רָצָה הַלּוֹקֵחַ לִקַּח פְּחָת הַמּוּם, הָרְשׁוּת בְּיַד הַמּוֹכֵר: שְׁהוּא אוֹמֵר לוֹ אִם תִּקְנֶה אוֹתוֹ כְּמוֹת שְׁהוּא, אוֹ טֹל דָּמִים שֶׁלָּךְ וְלֵךְ.

ו [ה] כָּל שֶׁהִסְכִּימוּ עָלָיו בְּנֵי הַמְּדִינָה שְׁהוּא מוּם שֶׁמַּחְזִירִין בּוֹ מֶקָּח זֶה, מַחְזִירִין בּוֹ; וְכָל שֶׁהִסְכִּימוּ עָלָיו שְׁאֵינוּ מוּם, הֲרֵי זֶה אֵינוּ מַחְזִיר בּוֹ אֵלָא אִם פֵּרַשׁ: שֶׁכָּל הַנּוֹשֵׂא וְנוֹתֵן סְתָם, עַל מִנְהַג הַמְּדִינָה הוּא סוֹמֵךְ.

ז [ו] כָּל הַלּוֹקֵחַ סְתָם, אֵינוּ לוֹקֵחַ אֵלָא דָּבָר הַשָּׁלֵם מִכָּל מוּם. וְאִם פֵּרַשׁ הַמּוֹכֵר וְאָמַר, עַל מְנַת שְׁאֵין אַתָּה חוֹזֵר עָלַי בַּמּוּם--הֲרֵי זֶה חוֹזֵר עַד שֶׁיְּפָרַשׁ הַמּוּם שֶׁיֵּשׁ בְּמִמְכָּרוֹ, וְיִמְחֹל הַלּוֹקֵחַ, אוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ כָּל מוּם שֶׁיִּמָּצֵא בְּמֶקָּח זֶה הַפּוֹחֵת דָּמָיו עַד כָּךְ וְכָּךְ, קִבַּלְתִּי אוֹתוֹ: שֶׁהַמּוֹחֵל צָרִיךְ לֵידַע הַדָּבָר שֶׁיִּמְחֹל בּוֹ וִיפָרַשׁ אוֹתוֹ, כְּמוֹ הַמְּפָרֵשׁ בְּהוֹנָיָה.

ח [ז] הַמּוֹכֵר פָּרָה לַחֲבֵרוֹ, וּמָנָה בָּהּ מוּמִין גְּלוּיִים וּמוּמִין שְׁאֵינָן נִכָּרִין, וְלֹא הָיָה בָּהּ מוּם מֵאוֹתָן הַמּוּמִין הַגְּלוּיִין שֶׁמָּנָה, וְנִמְצָא בָּהּ מוּם מֵאוֹתָן שְׁאֵינָן נִכָּרִין--הֲרֵי זֶה מֶקַּח טְעוּת וְחוֹזֵר, אַף עַל פִּי שֶׁפֵּרַשׁ הַמּוּם שֶׁנִּמְצָא: שֶׁהֲרֵי הַלּוֹקֵחַ אוֹמֵר כְּשֶׁרָאִיתִי שְׁאֵין בָּהּ אֵלּוּ הַמּוּמִין הַנִּרְאִין שֶׁמָּנָה, אָמַרְתִּי כָּךְ אֵין בָּהּ אֵלּוּ שְׁאֵינָן נִרְאִין שֶׁמָּנָה, וְאֵינוּ מְפָרֵשׁ מוּמִין אֵלּוּ, אֵלָא כְּדֵי לְהַשְׁבִּיחַ דַּעְתִּי.

ט [ח] כֵּיצַד: פָּרָה זוֹ עִוֶּרֶת הִיא, חִגֶּרֶת הִיא, נַשְׁכָנִית הִיא, רַבְצָנִית הִיא, וְנִמְצֵאת נַשְׁכָנִית בִּלְבָד, אוֹ רַבְצָנִית--הֲרֵי זֶה מֶקַּח טְעוּת. הָיוּ בָּהּ כָּל הַמּוּמִין שֶׁמָּנָה, אֵין זֶה מֶקַּח טְעוּת. וְכֵן אִם הָיְתָה חִגֶּרֶת, וְנִמְצֵאת נַשְׁכָנִית--אַף עַל פִּי שְׁאֵינָהּ עִוֶּרֶת, אֵין זֶה מֶקַּח טְעוּת.

י [ט] הֶרְאָה לוֹ הַמּוּם שֶׁיֵּשׁ בָּהּ, וְאָמַר לוֹ מוּם זֶה יֵשׁ בָּהּ וּמוּם פְּלוֹנִי וּמוּם פְּלוֹנִי--אַף עַל פִּי שֶׁאוֹתָן הַמּוּמִין שֶׁמָּנָה אֵינָן נִרְאִין, וְנִמְצְאוּ בָּהּ אוֹ מִקְצָתָן--אֵין זֶה מֶקַּח טְעוּת.

יא [י] וְכֵן הַמּוֹכֵר שִׁפְחָה לַחֲבֵרוֹ, וְאָמַר לוֹ חִגֶּרֶת הִיא, גִּדֶּמֶת הִיא, סוֹמָה הִיא, שׁוֹטָה הִיא, נִכְפֵּית הִיא, וְלֹא הָיָה בָּהּ מוּם מֵאֵלּוּ הַמּוּמִין שֶׁמָּנָה, וְנִמְצֵאת נִכְפֵּית--הֲרֵי זֶה מֶקַּח טְעוּת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

יב [יא] מִכָּאן אֲנִי אוֹמֵר שֶׁהַמּוֹכֵר לַחֲבֵרוֹ חֵפֶץ בְּמֵאָה דֵּינָרִין, וְאָמַר לוֹ חֵפֶץ זֶה אֵינוּ שׁוֹוֶה אֵלָא זוּז אֶחָד, עַל מְנָת שְׁאֵין לָךְ עָלַי הוֹנָיָה--הֲרֵי זֶה יֵשׁ לוֹ עָלָיו הוֹנָיָה: שֶׁהֲרֵי זֶה אוֹמֵר כֵּיוָן שֶׁרָאִיתִי שְׁאֵינוּ שׁוֹוֶה זוּז, יָדַעְתִּי שְׁאֵינוּ מִתְכַּוֵּן אֵלָא לְהַשְׁבִּיחַ דַּעְתִּי. עַד שֶׁיְּפָרַשׁ כְּדֵי הַהוֹנָיָה שֶׁיֵּשׁ בְּמֶקָּחוֹ בַּוַּדַּאי אוֹ קָרוֹב לָהּ, בִּכְדֵי שֶׁהַדַּעַת נוֹטָה שֶׁהֲרֵי זֶה יָדַע בַּוַּדַּאי הַדָּבָר שֶׁמָּחַל בּוֹ. וּכְזֶה רָאוּי לָדוּן.

יג [יב] הַמּוֹכֵר עֶבֶד אוֹ שִׁפְחָה--אֵין הַלּוֹקֵחַ יָכוֹל לְהַחְזִירוֹ מִפְּנֵי מוּמֵי הַנּוֹאי שְׁאֵין מְבַטְּלִין אוֹתוֹ מִמְּלַאכְתּוֹ, וְהֶן הַנִּקְרָאִין סִמְפּוֹן: שְׁאִם הָיָה סִמְפּוֹן זֶה גָּלוּי, כְּבָר רָאָהוּ; וְאִם אֵינוּ נִרְאֶה כְּגוֹן שׁוּמָה בַּבָּשָׂר, אוֹ נְשִׁיכַת כֶּלֶב, אוֹ רֵיחַ הַפֶּה אוֹ הַחֹטֶם, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--הוֹאִיל וְאֵינוּ מְבַטְּלוֹ מִמְּלַאכְתּוֹ, אֵינוּ מַחְזִיר, שְׁאֵין הָעֲבָדִים לְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, אֵלָא לִמְלָאכָה.

יד [יג] נִמְצָא בּוֹ שְׁחִין רָע, אוֹ חֹלִי הַמֵּתֵשׁ אֶת כּוֹחוֹ, אוֹ שֶׁהָיָה נִכְפֶּה, אוֹ מְשֻׁעֲמָם--הֲרֵי זֶה מוּם, מִפְּנֵי שֶׁמְּבָטְּלוֹ מִמְּלַאכְתּוֹ. וְכֵן אִם נִמְצֵאת בּוֹ צָרַעַת וְכַיּוֹצֶא בָּהּ מִדְּבָרִים אֵלּוּ הַמְּגֹאָלִים--הֲרֵי זֶה מוּם, מִפְּנֵי שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁלָּאָדָם אוֹנֶנֶת מֵהֶם; וְנִמְצָא שְׁאֵינוּ מִתְעַסֵּק לוֹ בִּמְלֶאכֶת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה.

טו וְכֵן אִם נִמְצָא לִסְטִיס מְזֻיָּן--הֲרֵי זֶה מוּם הַמְּאַבֵּד אֶת כֻּלּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהַמֶּלֶךְ תּוֹפֵס אוֹתוֹ וְהוֹרְגוֹ. וְכֵן אִם נִמְצָא מֻכְתָּב לַמַּלְכוּת--הֲרֵי זֶה מוּם וּמַחְזִירוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהַמֶּלֶךְ תּוֹפְסוֹ לִמְלַאכְתּוֹ בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה.

טז אֲבָל אִם נִמְצָא גַּנָּב אוֹ חוֹטֵף אוֹ גּוֹנֵב נְפָשׁוֹת, אוֹ בּוֹרֵחַ תָּמִיד, אוֹ זוֹלֵל וְסוֹבֵא, וְכַיּוֹצֶא בִּדְבָרִים אֵלּוּ--אֵינוּ יָכוֹל לְהַחְזִיר, שֶׁכָּל הָעֲבָדִים בְּחֶזְקַת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כָּל הַדֵּעוֹת הָרָעוֹת: אֵלָא אִם פֵּרַשׁ.

יש לך שאלה או הערה?