משנה תורה מנוקד - ספר קניין - הלכות מכירה פרק יז

משנה תורה - ספר קניין - הלכות מכירה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

הִלְכּוֹת מְכִירָה פֵּרֶק יז

א אַרְבַּע מִדּוֹת בַּמּוֹכְרִין: מָכַר לוֹ חִטִּים יָפוֹת וְנִמְצְאוּ רָעוֹת--הַלּוֹקֵחַ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ, וְלֹא הַמּוֹכֵר. רָעוֹת וְנִמְצְאוּ יָפוֹת--הַמּוֹכֵר יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ, וְלֹא הַלּוֹקֵחַ. רָעוֹת וְנִמְצְאוּ רָעוֹת, יָפוֹת וְנִמְצְאוּ יָפוֹת--אַף עַל פִּי שְׁאֵינָן יָפוֹת שְׁאֵין לְמַעְלָה מֵהֶן, וְלֹא רָעוֹת שְׁאֵין לְמַטָּה מֵהֶן, וַהֲרֵי יֵשׁ שָׁם הוֹנָיָה שְׁתוּת--אֵין אֶחָד מֵהֶם יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ, אֵלָא קָנָה וּמַחְזִיר הוֹנָיָה.

ב אֲבָל הַמּוֹכֵר חִטִּים שַׁחְמָמִית וְנִמְצֵאת לְבָנָה, אוֹ לְבָנָה וְנִמְצֵאת שַׁחְמָמִית, עֵצִים שֶׁלְּזַיִת וְנִמְצְאוּ שֶׁלְּשִׁקְמָה, שֶׁלְּשִׁקְמָה וְנִמְצְאוּ שֶׁלְּזַיִת, יַיִן וְנִמְצָא חֹמֶץ, חֹמֶץ וְנִמְצָא יַיִן--כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶן יָכוֹל לַחְזֹר בַּחֲבֵרוֹ, שְׁאֵין זֶה הַמִּין שֶׁאָמַר שֶׁיִּמְכֹּר לוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ג הַמּוֹכֵר יַיִן לַחֲבֵרוֹ, וּנְתָנוֹ הַלּוֹקֵחַ בְּקַנְקַנִּים וְהִחְמִיץ מִיָּד--אֵינוּ חַיָּב בְּאַחְרָיוּתוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לוֹ לְתַבְשִׁיל אֲנִי צָרִיךְ לוֹ; וְאִם יָדַע שֶׁיֵּינוֹ מַחְמִיץ, הֲרֵי זֶה מֶקַּח טְעוּת.

ד מָכַר לוֹ יַיִן, וַהֲרֵי הוּא בְּקַנְקַנֵּי הַמּוֹכֵר וְהִחְמִיץ--אִם אָמַר לוֹ לְמִקְפָּה אֲנִי צָרִיךְ--מַחְזִיר וְאוֹמֵר לוֹ הֲרֵי יֵינָךְ וְקַנְקַנָּךְ, שֶׁאֲנִי לֹא קָנִיתִי לִשְׁתּוֹתוֹ אֵלָא לְבַשַּׁל מְעַט מְעַט. וְאִם לֹא אָמַר לוֹ לְמִקְפָּה הוּא--אֵינוּ יָכוֹל לְהַחְזִיר, שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ לָמָּה לֹא שָׁתִיתָ אוֹתוֹ, וְלֹא הָיָה לָךְ לְשַׁהוֹתוֹ עַד שֶׁיַּחְמִיץ.

ה [ד] הַמּוֹכֵר חָבִית שֶׁלְּשֵׁכָר לַחֲבֵרוֹ, וְהֶחָבִית שֶׁלַּמּוֹכֵר, וְהִחְמִיצָה בְּתוֹךְ שְׁלוֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים--הֲרֵי זֶה בִּרְשׁוּת הַמּוֹכֵר, וּמַחְזִיר אֶת הַדָּמִים; מִכָּאן וְאִלַּךְ, בִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ. [ה] הַמּוֹכֵר חָבִית שֶׁלְּיַיִן לַחֲבֵרוֹ כְּדֵי לְמָכְרָהּ מְעַט מְעַט, וְהִחְמִיצָה בְּמַחֲצִיתָהּ אוֹ בִּשְׁלִישָׁהּ--חוֹזֶרֶת לַמּוֹכֵר; וְאִם שִׁנָּה הַלּוֹקֵחַ הַנֶּקֶב שֶׁלָּהּ, אוֹ שֶׁהִגִּיעַ יוֹם הַשּׁוּק וְשָׁהָה וְלֹא מָכַר--הֲרֵי הִיא בִּרְשׁוּת הַלּוֹקֵחַ.

ו וְכֵן הַמְּקַבֵּל חָבִית שֶׁלְּיַיִן מֵחֲבֵרוֹ כְּדֵי לְהוֹלִיכָהּ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי וּלְמָכְרָהּ שָׁם, וְקֹדֶם שֶׁתַּגִּיעַ לְשָׁם הוּזַל הַיַּיִן אוֹ הִחְמִיצָה--הֲרֵי זוֹ בִּרְשׁוּת הַמּוֹכֵר, מִפְּנֵי שֶׁהֶחָבִית וְהַיַּיִן שֶׁלּוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ז [ו] הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ יַיִן מְבֻשָּׂם אֲנִי מוֹכֵר לָךְ, חַיָּב לְהַעְמִיד לוֹ עַד הָעֲצֶרֶת. אָמַר לוֹ יַיִן יָשָׁן אֲנִי מוֹכֵר לָךְ, נוֹתֵן לוֹ מִשֶּׁלְּשָׁנָה שֶׁעָבְרָה; מְיֻשָּׁן, מִשֶּׁלְּשָׁלוֹשׁ שָׁנִים: וְצָרִיךְ שֶׁיַּעֲמֹד וְלֹא יַחְמִיץ עַד הֶחָג. וּבִמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁם מִנְהָג יָדוּעַ, הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה.

ח [ז] הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ מַרְתֵּף זֶה שֶׁלְּיַיִן אֲנִי מוֹכֵר לָךְ לְמִקְפָּה, אוֹ שֶׁמָּכַר לוֹ מַרְתֵּף שֶׁלְּיַיִן סְתָם--הֲרֵי הַלּוֹקֵחַ מְקַבֵּל עָלָיו עֲשָׂרָה קַנְקַנִּים בְּכָל מֵאָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה יֵינָם טוֹב, אֵלָא כְּבָר הִתְחִיל לְהִשְׁתַּנּוֹת; יָתֵר עַל זֶה לֹא יְקַבַּל.

ט [ח] אָמַר לוֹ מַרְתֵּף שֶׁלְּיַיִן לְמִקְפָּה אֲנִי מוֹכֵר לָךְ, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ חָבִית שֶׁלְּיַיִן אֲנִי מוֹכֵר לָךְ--נוֹתֵן לוֹ יַיִן שֶׁכֻּלּוֹ יָפֶה וְרָאוּי לַתַּבְשִׁיל. אָמַר לוֹ מַרְתֵּף זֶה שֶׁלְּיַיִן--נוֹתֵן לוֹ יֵין הַנִּמְכָּר בְּחָנוּת, שֶׁהֲרֵי הוּא בֵּינוֹנִי לֹא רָע וְלֹא יָפֶה. אָמַר לוֹ מַרְתֵּף זֶה אֲנִי מוֹכֵר לָךְ, וְלֹא הִזְכִּיר יַיִן--אַפִלּוּ כֻּלּוֹ חֹמֶץ, הִגִּיעוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

י [ט] הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ עֲרֵבָה שֶׁלְּעֵץ אֲנִי מוֹכֵר לָךְ, אוֹ קוֹרַת בֵּית הַבַּד אֲנִי מוֹכֵר לָךְ--אֵינוּ נוֹתֵן לוֹ עֵץ שֶׁרָאוּי לַחְפֹּר בּוֹ עֲרֵבָה, אוֹ קוֹרָה שֶׁרְאוּיָה לְקוֹרַת בֵּית הַבַּד, אֵלָא עֲרֵבָה בְּצוּרָתָהּ, אוֹ קוֹרַת בֵּית הַבַּד בְּצוּרָתָהּ, שֶׁכָּל הָרוֹאֶה אוֹמֵר זוֹ עֲרֵבָה, אוֹ זוֹ קוֹרַת בֵּית הַבַּד. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

יש לך שאלה או הערה?