משנה תורה מנוקד - ספר קניין - הלכות מכירה פרק כ

משנה תורה - ספר קניין - הלכות מכירה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

הִלְכּוֹת מְכִירָה פֵּרֶק כ

א הַמְּבַקֵּשׁ לִקְנוֹת מֶקַּח מֵחֲבֵרוֹ, מוֹכֵר אוֹמֵר בְּמָאתַיִם אֲנִי מוֹכֵר, וְהַלּוֹקֵחַ אוֹמֵר אֵינִי קוֹנֶה אֵלָא בְּמָנֶה, וְהָלַךְ זֶה לְבֵיתוֹ וְזֶה לְבֵיתוֹ, וְאַחַר כָּךְ נִתְקַבְּצוּ, וּמָשַׁךְ זֶה הַחֵפֶץ סְתָם--אִם הַמּוֹכֵר הוּא שֶׁתָּבַע הַלּוֹקֵחַ וְנָתַן לוֹ הַחֵפֶץ, אֵינוּ נוֹתֵן אֵלָא מָנֶה; וְאִם הַלּוֹקֵחַ הוּא שֶׁבָּא וּמָשַׁךְ הַחֵפֶץ סְתָם, חַיָּב לִתֵּן מָאתַיִם.

ב הַלּוֹקֵחַ מֶקָּח מֵאֶחָד מֵחֲמִשָּׁה בְּנֵי אָדָם, וְכָל אֶחָד מֵהֶן תּוֹבֵעַ אוֹתוֹ וְאוֹמֵר אֲנִי הוּא בַּעַל הַמֶּקָּח, וְהוּא אֵינוּ יוֹדֵעַ מִמִּי מֵהֶן לָקַח--מַנִּיחַ דְּמֵי הַמֶּקָּח בֵּינֵיהֶם, וּמִסְתַּלֵּק; וְיִהְיוּ הַדָּמִים מֻנָּחִין עַד שֶׁיּוֹדוּ, אוֹ עַד שֶׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ. וְאִם הָיָה חָסִיד, נוֹתֵן דָּמִים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּדֵי לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם.

ג לָקַח מֶקָּח מֵאַחַד מֵהֶן, וְכָפַר בּוֹ וְנִשְׁבַּע עַל שֶׁקֶר, וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה וַהֲרֵי הוּא רוֹצֶה לְשַׁלַּם, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד תּוֹבֵעַ אוֹתוֹ וְאוֹמֵר אֲנִי הוּא שֶׁכָּפַרְתָּ בִּי וְנִשְׁבַּעְתָּ לִי, וְהוּא אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ--חַיָּב לְשַׁלַּם לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, מִפְּנֵי שֶׁעָבַר עֲבֵרָה.

ד נֶאֱמָן בַּעַל הַמֶּקָּח לוֹמַר לְזֶה מָכַרְתִּי, וּלְזֶה לֹא מָכַרְתִּי: אֵימָתַי, בִּזְמָן שֶׁהַמֶּקָּח יוֹצֶא מִתַּחַת יָדוֹ. אֲבָל אִם אֵין הַמֶּקָּח יוֹצֶא מִתַּחַת יָדוֹ, הֲרֵי הוּא עֵד אֶחָד בִּלְבָד, וְדִינוֹ בְּעֵדוּת זוֹ כְּדִין כָּל אָדָם, שֶׁהֲרֵי אֵינוּ נוֹגֵעַ בְּעֵדוּתוֹ.

ה לְפִיכָּךְ אִם נָטַל הַדָּמִים מִשְּׁנַיִם, וְנָטַל מֵאֶחָד מִדַּעְתּוֹ וּמֵאֶחָד בְּעַל כָּרְחוֹ, וְלֹא יָדַע מִמִּי נָטַל מִדַּעְתּוֹ וּמִמִּי נָטַל בְּעַל כָּרְחוֹ--בֵּין שֶׁהָיָה הַמֶּקָּח בְּיָדוֹ, בֵּין שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶן תּוֹפְסִין בּוֹ--אֵין כָּאן עֵדוּת כְּלָל, וְכָל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶן נִשְׁבָּע בְּתַקָּנַת חֲכָמִים בִּנְקִיטַת חֵפֶץ וְנוֹטֵל חֲצִי הַמֶּקָּח וַחֲצִי הַדָּמִים.

ו [ה] הֲרֵי שֶׁטָּעַן עַל חֲבֵרוֹ וְאָמַר מָכַרְתָּ לִי, וְזֶה אוֹמֵר לֹא מָכַרְתִּי, אוֹ מָכַרְתִּי, וְלֹא נָתַתָּ לִי דָּמִים; אוֹ שֶׁטָּעַן הַלּוֹקֵחַ שֶׁנָּתַן הַדָּמִים, וַעֲדַיִן לֹא מָשַׁךְ, אוֹ שֶׁאָמַר מָשַׁכְתִּי וְלֹא רָאִיתִי מוּם זֶה, וְהַמּוֹכֵר אוֹמֵר לוֹ הוֹדַעְתִּיו לָךְ; אוֹ שֶׁאָמַר הָאֶחָד מֵהֶם כָּךְ וְכָּךְ הָיָה תְּנָאי בֵּינֵינוּ, וְהָאֶחָד אוֹמֵר לֹא הָיָה שָׁם תְּנָאי: בְּכָל אֵלּוּ הַטְּעָנוֹת וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ, עָלָיו הָרְאָיָה.

ז [ו] לֹא הָיְתָה שָׁם רְאָיָה--נִשְׁבָּע הַכּוֹפֵר שֶׁמְּבַקְּשִׁין לְהוֹצִיא מִיָּדוֹ, שְׁבוּעַת הֶסֵּת; וְאִם הוֹדָה בְּמִקְצָת, אוֹ שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֵד אֶחָד--נִשְׁבָּע שְׁבוּעַת הַתּוֹרָה, כִּשְׁאָר הַטְּעָנוֹת כֻּלָּן.

ח [ז] אָמַר לַחֶנְוָנִי תֶּן לִי בְּדֵינָר פֵּרוֹת, וְנָתַן לוֹ, וַהֲרֵי הַפֵּרוֹת מֻנָּחִין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהַחֶנְוָנִי תּוֹבֵעַ הַדֵּינָר, וּבַעַל הַבַּיִת אוֹמֵר לוֹ נְתַתִּיו לָךְ וְהִשְׁלַכְתָּ אוֹתוֹ לְתוֹךְ כִּיסָךְ--הֲרֵי זֶה הַלּוֹקֵחַ נִשְׁבָּע בְּתַקָּנַת חֲכָמִים בִּנְקִיטַת חֵפֶץ, וְנוֹטֵל הַפֵּרוֹת, הוֹאִיל וּכְבָר יָצְאוּ מֵרְשׁוּת הַמּוֹכֵר, וַהֲרֵי הֶן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. וְאִלּוּ הָיוּ בִּרְשׁוּת הַלּוֹקֵחַ--הָיָה נִשְׁבָּע הֶסֵּת, וְנִפְטָר; וְאִלּוּ הָיוּ עֲדַיִן בִּרְשׁוּת הַחֶנְוָנִי--הָיָה נִשְׁבָּע הֶסֵּת, וְיִשָּׁאֲרוּ פֵּרוֹתָיו אֶצְלוֹ.

ט [ח] נָתַן הַלּוֹקֵחַ דֵּינָר לַחֶנְוָנִי, וּבָא לִטֹּל פֵּרוֹת הַמֻּנָּחִין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְאָמַר לוֹ הַחֶנְוָנִי דֵּינָר זֶה שֶׁנָּתַתָּ לִי עַכְשָׁו הוּא דְּמֵי פֵּרוֹת שֶׁכְּבָר נְתַתִּים לָךְ וְהוֹלַכְתָּם לְתוֹךְ בֵּיתָךְ, אֲבָל פֵּרוֹתַי אֵלּוּ הַמֻּנָּחִין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מֵעוֹלָם לֹא מְכַרְתִּים לָךְ--הֲרֵי הַחֶנְוָנִי נִשְׁבָּע בְּתַקָּנַת חֲכָמִים בִּנְקִיטַת חֵפֶץ שֶׁכָּךְ הָיָה הַדָּבָר, וּמַחְזִיר פֵּרוֹתָיו לַחֶנְוָנִי: שֶׁהֲרֵי לֹא הוֹדָה לוֹ שֶׁמְּכָרָן מֵעוֹלָם. וְאִלּוּ הָיוּ בְּחָנוּתוֹ, הָיָה נִשְׁבָּע הֶסֵּת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

י [ט] וְכֵן הַדִּין בְּנוֹתֵן דֵּינָר לַשֻּׁלְחָנִי לִטֹּל מָעוֹת, בִּזְמָן שֶׁהַמָּעוֹת צְבוּרִין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים--אִם הוֹדָה הַשֻּׁלְחָנִי שֶׁמְּכָרָן, וַעֲדַיִן לֹא נָטַל הַדֵּינָר--נִשְׁבָּע הַלּוֹקֵחַ בִּנְקִיטַת חֵפֶץ שֶׁנָּתַן, וְנוֹטֵל הַמָּעוֹת; וְאִם לֹא הוֹדָה שֶׁמְּכָרָן, אַף עַל פִּי שֶׁמּוֹדֶה שֶׁלָּקַח מִמֶּנּוּ דֵּינָר עַתָּה, וְטוֹעֵן שֶׁדֵּינָר זֶה דְּמֵי הַמָּעוֹת שֶׁכְּבָר הוֹלִיכָן הַלּוֹקֵחַ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ--הֲרֵי הַשֻּׁלְחָנִי נִשְׁבָּע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ, וְיַחְזִיר מָעוֹתָיו לְחָנוּתוֹ.

יא [י] הַמַּחְלִיף פָּרָה בַּחֲמוֹר, וְיָלְדָה, וְכֵן הַמּוֹכֵר שִׁפְחָתוֹ, וְיָלְדָה--זֶה אוֹמֵר עַד שֶׁלֹּא מָכַרְתִּי יָלְדָה, וְזֶה אוֹמֵר מִשֶּׁלָּקַחְתִּי יָלְדָה, אַפִלּוּ אָמַר הַמּוֹכֵר אֵינִי יוֹדֵעַ--עַל הַלּוֹקֵחַ לְהָבִיא רְאָיָה. אַף עַל פִּי שֶׁהַפָּרָה עוֹמֶדֶת בָּאֲגַם, וְהַשִּׁפְחָה עוֹמֶדֶת בַּסִּמְטָה--הֲרֵי הֶן בְּחֶזְקַת הַמּוֹכֵר, עַד שֶׁיָּבִיא הַלּוֹקֵחַ רְאָיָה.

יב לֹא הֵבִיא רְאָיָה, יִשָּׁבַע הַמּוֹכֵר בִּנְקִיטַת חֵפֶץ עַל וֶלֶד הַפָּרָה. אֲבָל עַל וֶלֶד הַשִּׁפְחָה, אֵינוּ נִשְׁבָּע אֵלָא הֶסֵּת, שְׁאֵין נִשְׁבָּעִין בִּנְקִיטַת חֵפֶץ עַל הָעֲבָדִים וְלֹא עַל הַקַּרְקָעוֹת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בְּהִלְכּוֹת טוֹעֵן וְנִטְעָן.

יג [יא] זֶה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ, וְזֶה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ, וְאֵינָהּ בִּרְשׁוּת אֶחָד מֵהֶן--יַחְלֹקוּ; זֶה אוֹמֵר בִּרְשׁוּתִי יָלְדָה, וְהָאַחֵר שׁוֹתֵק--זָכָה הַטּוֹעֵן בַּוֶּלֶד.

יד [יב] מִי שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי עֲבָדִים קָטָן וְגָדוֹל, אוֹ שְׁתֵּי שָׂדוֹת גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה, הַלּוֹקֵחַ אוֹמֵר גְּדוֹלִים לָקַחְתִּי, וְהַמּוֹכֵר אוֹמֵר קְטַנִּים הוּא שֶׁמָּכַרְתִּי--עַל הַלּוֹקֵחַ לְהָבִיא רְאָיָה, אוֹ יִשָּׁבַע הַמּוֹכֵר הֶסֵּת שֶׁלֹּא מָכַר אֵלָא קָטָן.

טו [יג] אָמַר הַלּוֹקֵחַ גָּדוֹל לָקַחְתִּי, וְהַמּוֹכֵר שׁוֹתֵק--זָכָה בַּגָּדוֹל. וְאִם אָמַר הַמּוֹכֵר אֵינִי יוֹדֵעַ, עַל הַלּוֹקֵחַ לְהָבִיא רְאָיָה; אוֹ יִשָּׁבַע הַמּוֹכֵר הֶסֵּת שְׁאֵינוּ יוֹדֵעַ, וְאֵין לְזֶה אֵלָא הַקָּטָן.

טז [יד] כָּל מִי שֶׁנֻּלַּד הַסָּפֵק בִּרְשׁוּתוֹ, עָלָיו לְהָבִיא רְאָיָה. כֵּיצַד: הַמַּחְלִיף פָּרָה בַּחֲמוֹר, וּמָשַׁךְ בַּעַל הַחֲמוֹר אֶת הַפָּרָה, וְלֹא הִסְפִּיק בַּעַל הַפָּרָה לִמְשֹׁךְ אֶת הַחֲמוֹר, עַד שֶׁמֵּת הַחֲמוֹר--עַל בַּעַל הַחֲמוֹר לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁהָיְתָה חֲמוֹרוֹ קַיֶּמֶת, בְּעֵת מְשִׁיכַת הַפָּרָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

יז [טו] מַחַט שֶׁנִּמְצֵאת בְּעֹבִי בֵּית הַכּוֹסוֹת, וְנִקְּבָה אוֹתוֹ נֶקֶב מְפֻלָּשׁ--אִם נִמְצָא עָלֶיהָ קֹרֶט דָּם, בַּיָּדוּעַ שֶׁזּוֹ נִטְרְפָה קֹדֶם שְׁחִיטָה; לְפִיכָּךְ אִם הֻגְלָד פִּי הַמַּכָּה, בַּיָּדוּעַ שְׁהִיא הָיְתָה טְרֵפָה שְׁלוֹשָׁה יָמִים קֹדֶם שְׁחִיטָה. לֹא הֻגְלָד פִּי הַמַּכָּה--הֲרֵי הַדָּבָר סָפֵק, וְעַל הַטַּבָּח לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁקֹּדֶם לְקִיחָתוֹ נִטְרְפָה: שֶׁהֲרֵי בִּרְשׁוּתוֹ נֻלַּד הַסָּפֵק. וְאִם לֹא הֵבִיא רְאָיָה, יְשַׁלַּם הַדָּמִים לַמּוֹכֵר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

יש לך שאלה או הערה?